הספר אפירוגון מפחיד אותנו, וזה מה שהופך אותו לגדול
קולום מק'קאן, מחבר הספר "אפירוגון", מפקיע בו את הבלעדיות על הרוע והאכזריות מידיה של קבוצת אחת. קולוניאליסטים, ילידים, כובשים, יהודים או מוסלמים — האנושות עיוורת לסבלו של האחר בכל מקום ובכל תקופה. כך מערער מק'קאן על פוליטיקת הזהויות המעצבת את העולם על פי קבוצות של טובים ורעים, על סמך מקומם בהיררכיה החברתית: חלשים משמע צודקים וטובים; חזקים משמע אשמים. רמי אלחנן ובסאם עראמין, גיבורי הספר, פעילים שנים בפורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני. כמנהל בית ספר אירחתי אותם בבית ספרי כמה פעמים. בשנים האחרונות השמעת סיפורם האישי שובר הלב, וקריאתם להפסקת האלימות, עוררו תגובות קשות. מי שקורא כיום לעצירת האלימות ומגלה אמפתיה לסבלו של האחר נחשב בוגד.
קראו את המאמראוי, תיכף נגמר החופש וצריך שוב ללמד היסטוריה
הקיץ כמעט תם, ובעוד מספר ימים ניפגש בבית הספר, צוות מורי היסטוריה, לישיבת היערכות ראשונה.
רכז המקצוע יחייך. שנה חדשה לפנינו, הוא יאמר, ויזכיר בקווים כללים את השאלות הגדולות שבהן עוסקת תוכנית הלימודים. במאבק המחתרות בבריטים, הוא ישאל, האם המטרה מקדשת את כל האמצעים? האם פעולות הטרור שביצעו המחתרות היו פעולות לגיטימיות כחלק מן המאבק הלאומי של היישוב היהודי? ואם כן, האם פעולות טרור של ארגוני טרור לאומיים פלסטיניים לגיטימיות?
קראו את המאמראיך צריך ללמד את מלחמת העצמאות? בלי צד שני
נראה שרוח המפקד מחלחלת מטה. בשקט בשקט, בלי להחליף את תוכנית הלימודים בהיסטוריה, נערכו שינויים דרמטיים באופן שבו מורה משרד החינוך למורי התיכונים ללמד על מלחמת העצמאות.
תוכנית הלימודים לא שונתה, אלא עודכנה. העדכון מצמצם את הצגת המלחמה - ממלחמה בין שני צדדים לוחמים, שלכל אחד מהם יתרונות יחסיים, קשיים ומטרות, למלחמת קיום יהודית שבה היו הרוגים ופליטים ונגרם סבל בעיקר לעם היהודי. החל ממועד חורף תשע"ז, הפסיקה מלחמת העצמאות להיות מלחמה בין שני צדדים המשלמים שניהם מחיר כבד מנשוא, והפכה לעוד מתקפה של אויב לא מובן, שיתרונותיו, דרכי הלחימה שלו, מניעיו וקשייו אינם רלוונטיים. הסבל היהודי והניצחון למרות כל הקשיים והסבל, הם הנרטיב החדש אך עתיק היומין.
קראו את המאמר
